שמע על המיטה
הרב יניב חניאטותמוזתשעג23/06/2013
שאלה:
לרב שלום,כשאני קורא קריאת שמע על המיטה אז כתוב לי שצריך לחזור על הפסוק:"דוד מלך ישראל חי וקיים" 12 פעמים ובסידור הקודם שהיה לי זה לא היה כתוב,רציתי לדעת איך עליי לנהוג? מה גם שאני מרגיש שזה קצת יותר מדי בשבילי לחזור 12 פעמים על הפסוק הנ"ל
תשובה:
כל הדברים הללו הם מנהגים ואפשרויות התנהגות, אתה לא חייב להגיד 12 פעמים אם זה מעיק עליך.תשובות נוספות בנושא-
קריאת שמע על המיטה 2
מה שנהוג זה לקרוא את כל שבעת הימים, כולל הברוך שם כבוד מלכותו בסוף. ואז לחזור שלוש פעמים על הפסוק של אותו יום.
מה שנהוג זה לקרוא את כל שבעת הימים, כולל הברוך שם כבוד מלכותו בסוף. ואז לחזור שלוש פעמים על הפסוק של אותו יום.
ראש של כבש או של דג?
ספרדים נוהגים לאכול ראש של כבש בראש השנה, אשכנזים נוהגים בדרך כלל ראש של דג, אבל מדובר על מנהג בלבד ולכן אם אתה לא אוהב כבש, אפשר לוותר.
ספרדים נוהגים לאכול ראש של כבש בראש השנה, אשכנזים נוהגים בדרך כלל ראש של דג, אבל מדובר על מנהג בלבד ולכן אם אתה לא אוהב כבש, אפשר לוותר.
הלכות שבת
אם אני מבין איך עובד סופלה- דהיינו שהוא לא אפוי עד הסוף (אם אני טועה, אנא תקנו אותי), נראה לי שיש בעיה לחמם אותו, כי מכיוון שהוא לא מבושל, הרי שיש בזה בישול. לכן יהיה מותר לחמם אותו רק במקום שבו אין סיכוי שהוא יגיע לחום של היד סולדת בו, במילים אחרות- לחמם אותו על גבי סיר שיוב על הפלאטה ויש רווח בין הפלאטה לסופלה, כך שהוא לא יכול להתחמם ממש.
אם אני מבין איך עובד סופלה- דהיינו שהוא לא אפוי עד הסוף (אם אני טועה, אנא תקנו אותי), נראה לי שיש בעיה לחמם אותו, כי מכיוון שהוא לא מבושל, הרי שיש בזה בישול. לכן יהיה מותר לחמם אותו רק במקום שבו אין סיכוי שהוא יגיע לחום של היד סולדת בו, במילים אחרות- לחמם אותו על גבי סיר שיוב על הפלאטה ויש רווח בין הפלאטה לסופלה, כך שהוא לא יכול להתחמם ממש.
גיל הנערות
מכיוון שאתה עצמך מרבה לתאר את הבעייתיות שבקשר עם בנות וכדומה, קצת קשה ל"ענות" על השאלה עצמה ישירות, מכיוון שאת התשובות אתה יודע.
מצד שני בהחלט קל להבין את מה שאתה אומר ואת התחושה, אני זוכר שגם לי היו תחושות כאלו כאשר נכנסתי לעולמה של תורה, אמנם בתחומים אחרים ופחות בתחום של "בנות", אלא יותר בתחום של לימודים גבוהיים (הייתי אמור להיות באיזו תוכנית סופר יוקרתית של הצבא וללמוד תואר לפני גיל 18 וויתרתי על זה) ובתחומים אחרים, כמו מחשבים וכדומה...
הקב קוק מתאר מעט את התחושות שלך, ומסביר שהן נובעות מפחד גדול של הנשמה מההתקדמות הרוחנית, הוא קורא לזה "ניתוקים בנפש", כי הגוף הוא מאוד מעשי, מחפש קישורים לעולם המעשה ולתענוגים שלו, וכאשר פונים לכיוון רוחני עליון יש תחושות של ניתוק, שהן אמנם ניתוק מהרע, אבל ניתוק שגורם כאב לנפש...
מה שצריך זה לעבוד על עצמך, לשכנע את עצמך שוב ושוב בנחיצות של המהלך, בחשיבות שלו וברווח הגדול שיש לך ממנו. בשכל, פשוט לעבוד שכלית על התחושות... אחר כך, אחרי תקופה, זה ישתנה להיות גם משהו נפשי, אולם השלב הראשון הוא ההבנה.
אני סבור שיש גם מקום לנתק מעט את הקשרים הללו, לא לוותר על החברים (למרות שאצלי זה מה שקרה בסוף), אבל לא חייבים לצאת לכל היציאות הללו שמקשות עליך ושאין בהן תוכן אמיתי. לאט לאט לא להיות חלק מזה גם מבחינה נפשית וערכית. זה תהליך, אבל זה תהליך שחייבים לעבור. פעם ליוויתי בישיבה בחור שלא הצליח, הוא נכנס לישיבה, התחיל ללמוד ברצינות, הפך לחלק מהנוף בישיבה, אבל לא וויתר על החברה... אחרי זמן ארוך של חיים כפולים כאלה הוא ויתר על הישיבה ועזב והיום הוא חי במקום אחר לגמרי.
צריך להבין שבימינו, אולי בניגוד ללפני עשר שנים, כבר אין מקום לחיים כפולים כאלה, זה פשוט לא אפשרי, החיים בחוץ כל כך טמאים, כל כך פרוצים, כל כך מושחתים חברתית שאין מקום לשני הצדדים בנפשו של אדם... ולכן הניתוק הוא שכלי ולא רק רגשי. בסופו של דבר כל אחד מהחברים שלך יבחר לאן הוא רוצה ללכת וכל מי שיבחר ללכת לטוב יצטרך לעשות את אותו ויותר שאתה צריך לעשות עכשיו. תחשוב כל הזמן על מה אתה צרוויח, על הישרות הפנימית ותעבוד על השכל ואני בטוח שאחרי זמן לא רב תרגיש את זה גם הפועל בחיים המעשיים.
מכיוון שאתה עצמך מרבה לתאר את הבעייתיות שבקשר עם בנות וכדומה, קצת קשה ל"ענות" על השאלה עצמה ישירות, מכיוון שאת התשובות אתה יודע.
מצד שני בהחלט קל להבין את מה שאתה אומר ואת התחושה, אני זוכר שגם לי היו תחושות כאלו כאשר נכנסתי לעולמה של תורה, אמנם בתחומים אחרים ופחות בתחום של "בנות", אלא יותר בתחום של לימודים גבוהיים (הייתי אמור להיות באיזו תוכנית סופר יוקרתית של הצבא וללמוד תואר לפני גיל 18 וויתרתי על זה) ובתחומים אחרים, כמו מחשבים וכדומה...
הקב קוק מתאר מעט את התחושות שלך, ומסביר שהן נובעות מפחד גדול של הנשמה מההתקדמות הרוחנית, הוא קורא לזה "ניתוקים בנפש", כי הגוף הוא מאוד מעשי, מחפש קישורים לעולם המעשה ולתענוגים שלו, וכאשר פונים לכיוון רוחני עליון יש תחושות של ניתוק, שהן אמנם ניתוק מהרע, אבל ניתוק שגורם כאב לנפש...
מה שצריך זה לעבוד על עצמך, לשכנע את עצמך שוב ושוב בנחיצות של המהלך, בחשיבות שלו וברווח הגדול שיש לך ממנו. בשכל, פשוט לעבוד שכלית על התחושות... אחר כך, אחרי תקופה, זה ישתנה להיות גם משהו נפשי, אולם השלב הראשון הוא ההבנה.
אני סבור שיש גם מקום לנתק מעט את הקשרים הללו, לא לוותר על החברים (למרות שאצלי זה מה שקרה בסוף), אבל לא חייבים לצאת לכל היציאות הללו שמקשות עליך ושאין בהן תוכן אמיתי. לאט לאט לא להיות חלק מזה גם מבחינה נפשית וערכית. זה תהליך, אבל זה תהליך שחייבים לעבור. פעם ליוויתי בישיבה בחור שלא הצליח, הוא נכנס לישיבה, התחיל ללמוד ברצינות, הפך לחלק מהנוף בישיבה, אבל לא וויתר על החברה... אחרי זמן ארוך של חיים כפולים כאלה הוא ויתר על הישיבה ועזב והיום הוא חי במקום אחר לגמרי.
צריך להבין שבימינו, אולי בניגוד ללפני עשר שנים, כבר אין מקום לחיים כפולים כאלה, זה פשוט לא אפשרי, החיים בחוץ כל כך טמאים, כל כך פרוצים, כל כך מושחתים חברתית שאין מקום לשני הצדדים בנפשו של אדם... ולכן הניתוק הוא שכלי ולא רק רגשי. בסופו של דבר כל אחד מהחברים שלך יבחר לאן הוא רוצה ללכת וכל מי שיבחר ללכת לטוב יצטרך לעשות את אותו ויותר שאתה צריך לעשות עכשיו. תחשוב כל הזמן על מה אתה צרוויח, על הישרות הפנימית ותעבוד על השכל ואני בטוח שאחרי זמן לא רב תרגיש את זה גם הפועל בחיים המעשיים.
נדרים
שימוש בנדרים בלי סיבה הוא בעיה, כבר בתנ"ך כתוב שעדיף שלא לידור וןשלנדר יש משמעות גדולה על חיינו. עד כדי עונשים חמורים אם מפירים נדר.
אמנם יש בגמרא כמה סיפורים של חכמים שנדרו ובלב הפרו את הנדר... אולם זה נראה שזה קרה רק במקרים מאוד "מלחיצים" שבהם לא היתה ברירה או שהיתה סיבה ממש טובה לשקר.
צריך מאוד להיזהר שלא לידור בלי להתכוון לקיים.
אם את לא אומרת המילה נדר ממש, זה אולי לא יהיה נדר "הלכתי" אבל בהחלט יכול להישב לשקר גס, ושקר זה גם לא טוב.
שימוש בנדרים בלי סיבה הוא בעיה, כבר בתנ"ך כתוב שעדיף שלא לידור וןשלנדר יש משמעות גדולה על חיינו. עד כדי עונשים חמורים אם מפירים נדר.
אמנם יש בגמרא כמה סיפורים של חכמים שנדרו ובלב הפרו את הנדר... אולם זה נראה שזה קרה רק במקרים מאוד "מלחיצים" שבהם לא היתה ברירה או שהיתה סיבה ממש טובה לשקר.
צריך מאוד להיזהר שלא לידור בלי להתכוון לקיים.
אם את לא אומרת המילה נדר ממש, זה אולי לא יהיה נדר "הלכתי" אבל בהחלט יכול להישב לשקר גס, ושקר זה גם לא טוב.
עוד תוכן בשורש
שיעורי תורה
